העליה למירון

מקורות לעליה למירון מצינו כבר מזמן התנאים כמו שמובא בזוה”ק, התנא רבי אבא תלמיד רשב”י השתטח על קברו והזכיר שם ממעשיו הטובים (ח”א דקכ”ו במה”נ).
התנא רבי חייא רבא מתלמידי רשב”י (הקדמה לזוהר דף ד) אשתטח רבי חייא בארעא ונשק לעפרא ובכה וכו’

התנא רבי יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוו קיימי אפתחא דמערתא דרשב”י וכו’ (סנהדרין צח.)

המקובל האלקי הרמ”ק זלה”ה ורבו וחבריא קדישא דלייהו עלו לציון הרשב”י במרון בשנת הש”ח “ואני בתוך המדרש רשב”י ע”ה במרון, ונשתטחנו בקרבו בציון רבי שמעון ורבי אלעזר ע”ה…ושם התפללתי תפילה קצרה מתוך קירות לבי וכו’.
וכן אנו מוצאים שמרן הבית יוסף חגג את חג הסוכות במירון כמובא בספרו מגיד מישרים פרשת אמור.

וכתב השל”ה הק’ זלה”ה במסעיו בא”י בשנת שפ”ח וז”ל: ועל קבר רשב”י לומדים הזוהר באימה וביראה ובדבקות גדול, כי כמה נסים יארעו שם וצריכים ללמוד הזוהר באימה וביראה ובדבקות גדולה, ואח”כ לשמוח הלב בשמחה רוחנית ולא שום אבלות ועצבות כי לא באלה חפץ רשב”י והוא בדוק ומנוסה ואח”כ נודרים נדרים ונדבות ומתפללים שם תפילה וכו’.

וכתב האור החיים הק’ זלה”ה באגרת המסע שנמצא מכתב כ”י מאחד מתלמידיו שנסעו עמו בא”י למקומות הקדושים וז”ל: היום יום בשורה יום ב’, ה לאדר ב שנת וית”ן ל”ו (תק”ב) נסענו מעכו יע”א לצפת תובב”א לראות את פני האדון ה’ צבאו’ בארץ הגליל וכו’ הגענו סמוך למירון כמו מיל נראה נר ישראל כיפתו של הרשב”י ע”ה. מירון הוא כפר גדול מלא גוים ואין ישראל דרים שם, ולמטה מהכפר חצר גדולה ובתוך החצר היא כיפת הרשב”י, חוץ מפתח החצר לצד שמאל, גל, שם קבור רבי ייסא סבא דמשפטים וכו… אשרי עין ראתה כל אלה. (עיין שם כל תאור הביקור).

 

 

 

חלק מהמובא מקורו בקונטרס עניני הילולא דרשב”י להריא”ז מרגליות זצוק”ל