ל”ג בעומר

סדר אשכבתיה דרשב”י זיע”א מובא באידרא זוטא פרשת האזינו עיי”ש אמנם אינו מוזכר שיום פטירתו הוא בלג בעומר וכנראה נמסר דבר זה בקבלה מדור לדור. ומצאנו שהברטנורא, השלה”ק, סידור בעל התניא ובעל הבני יששכר מביאים שזהו יום פטירתו.
הסיבה שיום פטירתו נקראת הילולא משום שמובא במועד קטן (כ”ה:) רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק וביום לג בעומר יש למעלה יחוד עליון ושמחה רבה ומזמנין כל פמליא של מעלה שישמחו בעטרין קדישין דמעטרון בהון לרשב”י (זוה”ק ח”א רי”ח) וכתבו המקובלים עוד טעמים בזה (הרמ”ק והר”א גלאנט”י ) כגון שביום פטירתו יתנוצצו כל התורה ומצוות שעסק בהן ועל ידם נעשה יחוד גדול למעלה.

הרה”ק רבינו הברטנורא זלה”ה כתב במכתב לאחיו בשנת רמ”ט וז”ל: ביח אייר יום מיתתו (של רשב”י), באים מכל הסביבות ומדליקים אבוקות גדולות מלבד מה שמדליקים עליה נר תמיד וכו’ שהרבה עקרות נפקדו וחולים נתרפאו בנדר ונדבה שהתנדבו למקום ההוא עכ”ל.

גם האריז”ל זיע”א קיים בעצמו את המנהג של העליה למירון כמ”ש תלמידו הגדול מהרח”ו זלה”ה בשער הכונות (דף פז)  ענין מנהג שנהגו ישראל לככת ביום לג בעומר ל קבר רשב”י ורבי אלעזר אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושמחים שם.

כתב הרב החיד”א זלה”ה בספר עבודת הקודש מורה באצבע וז”ל: יום לג בעומר ירבה בשמחה לכבוד רשב”י זיע”א כי הוא יום הילולא דיליה ונודע שרצונו שישמחו ביום זה, כידוע ממעשה ממהר”מ הלוי זלה”ה ומעשים אחרים אשר שמענו ונדעם משום רבנן קדישי. ויש מי שנהג לעשות הלימוד בליל לג בעומר בי עשרה ללמוד שבחי רשב”י המפוזרים בזוהר ואדרא זוטא והוא מנהג יפה.

אדמו”ר הקדוש מהרצ”א מדינוב זיע”א כותב בספר בני יששכר (מאמר לג בעומר) הנה יום הזה לג לעומר יומא דהילולא דרשב”י בו ביום עלה לשמי מרומים כו’ והוא מאיר לנו בגלותינו עד כי יבוא משיח צדקנו וכו’. ותבין לפי זה אשר נתאמת לנו מאנשי אמת אשר השמחה ביום הזה על ציון הרשב”י היא שלא כדרך הטבע דכתיב אור צדיקים ישמח, עכ”ל.